שיעור המומים המולדים בחברה החרדית נמוך ביותר משליש משיעורם בציבור הכללי אך תמותת התינוקות כפולה. כך עולה ממחקר שמפרסם המכון החרדי למחקרי מדיניות וחושף נתונים על תמונת המצב הבריאותית של החברה החרדית בישראל.
עוד בעניין דומה
עוד עולה מהנתונים העוסקים בפריון, כי שיעור הלידות המוקדמות, לידת יילודים במשקל נמוך או עם מומים ושיעור לידות המת נמוכים בקרב נשים חרדיות מהשיעורים בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. החוקרים מעריכים כי ייתכן שהבדלים אלה קשורים בפער בגיל הלידה הממוצע בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות, אך הם מציינים בהמשך כי גם בקרב נשים חרדיות יש שיעור לא מבוטל של לידות לאחר גיל 35.
המחקר נערך עבור מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות כחלק מתהליך תכנון מדיניות ייעודי לצרכים ולאתגרים הייחודיים של החברה החרדית בתחום הבריאות. הוא מכיל מידע ביחס לתחלואה, פריון, סיבות תמותה, תפישת הבריאות, מידת האמון במערכת הבריאות, עודף משקל, אורח חיים כולל הרגלי עישון, פעילות ועוד.
בחלק גדול מהמקרים החוקרים השוו אוכלוסיה יהודית חרדית לזו שאינה חרדית. הם ציינו עוד כי אפשרות ההסקה ממחקר זה מוגבלת וכי מדובר בצעד ראשון בלבד באיסוף הנתונים בתחום הבריאות הנוגעים לחברה החרדית. החוקרים פיתחו מתודולוגיה המאפשרת למפות את דפוסי הבריאות והתחלואה ואת מגמות צריכת שירותי בריאות הייחודיות לאוכלוסיה היהודית החרדית בישראל, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית שאינה חרדית.
הממצאים העיקריים היו שבקרב נשים חרדיות, שיעור הלידות עם מומים מולדים היה נמוך ב-6.1 יילודים לאלף לידות חי מהשיעור בקרב נשים יהודיות לא חרדיות וכן כי שיעור לידות המת נמצא נמוך בקרב יולדות חרדיות בארבעה יילודים ל-1,000 לידות חי ומת.
לעומת זאת, שיעור פטירת תינוקות גבוה כמעט פי שניים בקרב חרדים בהשוואה ללא-חרדים. מניתוח סיבות המוות ניתן לראות שמרבית המקרים הם כתוצאה ממומים מולדים וסיבות אחרות שייתכן שניתן לזהות במהלך ההריון. ממצא זה מעלה את ההשערה שלכל הפחות חלק מהפער בשיעור פטירת תינוקות קשור בשיעור הנמוך של הפסקות הריון בקרב נשים חרדיות.
שיעור נמוך של תחלואת סרטן
שיעור התחלואה בסרטן מכל הסוגים היה נמוך בקרב חרדים ב-32%. ההערכה היא שהדבר נובע מכך שהחברה החרדית היא צעירה יותר. שיעורים נמוכים יותר של תחלואה חזרו על עצמם גם כשנבחנו בנפרד שיעורי התחלואה מסרטן הריאה, סרטן הערמונית בקרב גברים וסרטן השד בקרב נשים.
תיקוף נוסף מקבלים ממצאים אלה באמצעות בחינה של שיעור התמותה משאתות ממאירות, שגם הוא נמוך בקרב חרדים.
שיעור התחלואה בסרטן מכל הסוגים מציג פער של 131.7 מקרים ל-100,000 תושבים בין חרדים ליהודים שאינם חרדים. ביחס לתחלואה בסרטן הריאה, בקרב שני המינים הפער הוא 25.6 מקרים ל-100,000 תושבים.
ביחס לתחלואה בסרטן הערמונית והפרוסטטה בקרב גברים, הפער הוא 28.6 מקרים ל-100,000 תושבים, ואילו בסרטן השד בקרב נשים הפער הוא 17.5 מקרים ל-100,000 תושבים.
שיעור בדיקות הממוגרפיה בקרב נשים חרדיות נמוך בכמעט חצי בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא שילוב של מאפיינים תרבותיים והעדר מודעות מספקת.
התחסנות נמוכה לשפעת
שיעור ההתחסנות לשפעת נמוך משמעותית באוכלוסיה החרדית, 46% פחות מאשר בקרב יהודים שאינם חרדים. גם פה תולים את הסיבה לכך בחוסר מודעות לחיסונים אך גם בשל רתיעה מהתחסנות בחיסונים חדשים. ביחס לחיסוני ילדים, לא עלו ממצאים המעידים על פער מובהק בשיעור ההתחסנות בין הקבוצות.
שיעורי אשפוז נמוכים
בהתייחסות לאשפוזים עלה מהמחקר שבחברה החרדית יש שיעורים נמוכים יותר של אשפוזים בכל קבוצות הגיל, למעט גיל הפריון. כמו כן, נמצא שבשנים 2005-2009 מספר האשפוזים הפסיכיאטריים באוכלוסיה החרדית היה נמוך מאשר בקרב יהודים לא חרדים. החוקרים מציינים כי "ייתכן שחלו שינויים במצב זה בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, אך יש לבחון את הדברים במחקרי המשך".
החוקרים מצאו כי הריבוי הטבעי ל-1,000 תושבים בקרב חרדים הוא כמעט פי חמישה מהריבוי הטבעי בקרב יהודים שאינם חרדים. פער זה הוא תוצר של שיעור הפריון הכולל הגבוה בחברה החרדית, העומד על 6.6, ושל העובדה שמדובר בחברה צעירה ששיעור הפטירות בה נמוך.
הבעת אמון גבוהה במערכת הבריאות
נתון מעניין נוסף עוסק במידת האמון במערכת הבריאות. על פי המחקר, שיעור החרדים שהשיבו שהם נותנים אמון במערכת הבריאות במידה רבה או במידה מסוימת גבוה באופן מובהק ב-10% משיעור היהודים הלא חרדים. עם זאת, החוקרים מציינים כי סקר שנערך במהלך מיגפת הקורונה הראה שהמגפה פגיעה בתחושת אמון זו וכי יש להמתין לממצאים שעתידים להתפרסם בקרוב על מנת לראות עד כמה נמשכת הפגיעה הזו.
צעד ראשון בהבנת מאפייני הבריאות בחברה החרדית
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות וממובילי המחקר, אמר כי "המתודולוגיה החדשנית שיושמה במחקר מאפשרת לראשונה למפות ברמת דיוק גבוהה את מאפייני הבריאות והתחלואה בחברה החרדית ואת מגמות צריכת שירותי הבריאות הייחודיות לה. זהו צעד ראשון וחשוב בדרך לגיבוש מדיניות בריאות ממוקדת המותאמת לצרכיה ומאפייניה הייחודיים של החברה החרדית".
דב גולדברג, חוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, ממובילי המחקר הוסיף ואמר כי "מחסור בנתונים על בריאות ותחלואה באוכלוסיה החרדית הוא אתגר משמעותי, שמעכב קידום מדיניות בריאות יעילה ומותאמת תרבותית עבורה. מחקר זה מהווה צעד ראשון וחשוב בהבנת המאפיינים הייחודיים, הצרכים הקיימים והמענים הניתנים לאוכלוסיה זו. נדרשים מחקרי המשך שיזהו את האוכלוסיה החרדית במאגרי המידע הקיימים ויאספו מידע גם על שירותי בריאות הניתנים לה על ידי עמותות וגופים פרטיים. רק על ידי איסוף נתונים מקיף ורב מימדי נוכל לפתח מדיניות בריאות מותאמת שתביא לשיפור בריאותה של האוכלוסיה החרדית בישראל".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
