דו"ח הבריאות השנתי של ארגון ה-OECD: Health at Glance (234 עמודים), שפורסם אתמול (ג'), מציין כי מערכת הבריאות הישראלית היא המערכת היעילה ביותר מכל מדינות ה-OECD, עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר וההוצאה לבריאות הנמוכה ביותר. על הנתונים דיווח אדריאן פילוט בכלכליסט.
עוד בעניין דומה
בין השאר מתייחס הדו"ח למדד התמותה הנמנעת (Avoidable Mortality) שבו מקבלת ישראל את הציון הגבוה ביותר מכל המדינות החברות: 83 מקרי מוות שניתן היה למנוע מתוך 100 אלף איש מתוקנן גיל, בהשוואה לממוצע של 158 מקרי מוות ל-100 אלף איש ב-OECD.
מערכת הבריאות הישראלית מקבלת גם ציונים גבוהים במדדי איכות הטיפול, בטיפול אקוטי, קרי תמותה של 30 יום לאחר שבץ מוחי - שיעור המקרים עומד על 5.4%, לעומת ממוצע ב-OCED של 7.8%; תמותה בעקבות התקף לב עומדת על 5.2%, לעומת ממוצע של 6.8% במדינות ה-OECD. ברפואה מונעת, היענות של 72% מהנשים לגילוי סרטן השד, בעוד שבמדינות ה-OECD השיעור עומד על 55%.
וההשקעה? ישראל מוציאה 3,444 דולר (7.4% מהתמ"ג) לנפש על בריאות, כ-31% פחות מהממוצע ב-OECD שעמד על 4,986 דולר (9.2% מהתמ"ג). על פי הדיווח, אם ישראל רוצה להשוות עצמה לעולם המפותח, היא צריכה להוציא 36 מיליארד שקל יותר בבריאות.
עוד עולה כי מחיריהם של שירותי הבריאות בישראל הם במקום השלישי אחרי שווייץ ואיסלנד, המקומות היקרים ביותר במערב, בפער של 44% יותר מהממוצע בעולם המפותח. עוד נכתב כי גם השנה, שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות (ללא ביטוחים פרטיים) נמוכה לעומת המערב: 68% לעומת 73%.
"כשמרעיבים את המערכת והציבור מחכה חודשים לתור לניתוח, לרופא מומחה, לייעוץ, כשהתורים ארוכים, כשהזקנה במסדרון כבר לא לבד, כשהעומסים במיון בלתי נסבלים ויש מחזור קיצוני בכוח אדם – זה מחיר של יעילות כלכלית שמושת על הציבור"
ד"ר עו"ד עדי ניב יגודה. צילום: באדיבות yes
"לכאורה מדובר בנתון חיובי", אומר לדוקטורס אונלי ד"ר עו"ד עדי ניב יגודה, העוסק במדיניות בריאות ומשפט רפואי. "לא מעט שנים מערכת הבריאות מככבת בעשרת המקומות הראשונים של ה-OECD תחת הסעיף יעילות כלכלית. אך למעשה, הנתון הלכאורה חיובי הזה, שעל פיו למרות שישראל משקיעה מעט משאבים כלכליים, התוצאות שלה טובות במדדי תוצאה כמו תמותת תינוקות ותוחלת חיים, מכסה על מחיר יקר שאותו משלמים אזרחי המדינה.
"למרות שברמה הכלכלית, מדינת ישראל נמצאת במקום גבוה מבחינת היעילות", אומר יגודה, "טועה מי שחושב שזה נתון חיובי. את מחיר היעילות הכללית משלמים כל אזרחי ישראל בפגיעה באיכות, בזמינות, בנגישות ובשירות".
ד"ר ניב יגודה מתאר: "כשמרעיבים את המערכת והציבור מחכה במשך חודשים לתור לניתוח, לרופא מומחה, לשיחת ייעוץ, כשהתורים ארוכים, כשהזקנה במסדרון כבר לא לבד כי איתה יש גם אחרים, כשהעומסים במיון בלתי נסבלים ויש מחזור קיצוני בכוח אדם – זה מחיר של יעילות כלכלית שמושת על הציבור. עצם העובדה שאנחנו מקבלים ציונים טובים ביעילות כלכלית אינה מעידה על האיכות והמהות".
ד"ר ניב יגודה מבקש להבהיר כי גם מדדי התוצאה של תוחלת החיים ותמותת תינוקות אינם נקיים מהטיה: "מדדי התוצאה של תמותת תינוקת ותוחלת חיים הגבוהה בישראל אינם רק בזכות מערכת הבריאות. במידה מסוימת, על מדדי התוצאה משפיעים הרבה מאוד פרמטרים, חיצוניים למערכת הבריאות, דוגמת תחבורה, הפרדה בין מי שתייה לביוב, חינוך, קורלציה ישירה בין השכלת האם לתמותת תינוקות, למשל.
בנוסף הוא מציין כי מדדי התוצאה החיוביים מחפים על הפערים החברתיים, "כי העובדה למשל, שממוצע תמותת תינוקות בישראל נמוך אינה המציאות. כשבוחנים את הפער בין תמותת תינוקות במגזר היהודי למגזר הלא יהודי רואים שבמגזר הלא יהודי תמותת תינוקות עומדת על פי 4 או 5 יחסית למגזר היהודי. העובדה שתוחלת החיים הממוצעת בישראל גבוהה יחסית מטשטשת את הפערים בין פריפריה למרכז ואת העובדה שתוחלת החיים של תושב פריפריה נמוכה יותר מתוחלת חיים של תושב מרכז".
טיעון נוסף להסבר של ד"ר ניב יגודה הוא שבמידה רבה היעילות הכלכלית מנציחה את השחיקה התקציבית של מערכת הבריאות. "כי אם אנחנו כל כך יעילים, ואם בתקציב מצומצם המערכת מצליחה להגיע לתוצאות כל כך טובות, אז לדעת הממשלה אולי לא צריך להשקיע בה יותר. זהו מעגל שוטה שמנציח את השחיקה התקציבית. מה שלכאורה נראה כחיובי ומשמח, מתגלה לאחר שבוחנים את המהות והתוכן כטראגי", מסכם ניב יגודה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
