המידע הקיים על אודות ההשפעה של גיל הנבדקות במעמד האבחנה עם סרטן שד על תוצאים ושרידות הינו שנוי במחלוקת. במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה מבוסס אוכלוסייה נכללו 24,469 נבדקות שאובחנו עם סרטן שד פולשני בין השנים 2005-2014. המידע עבורן נאסף מתוך מאגר הנתונים Breast Cancer Outcomes Unit של המרכז האונקולוגי של קולומביה הבריטית (British Colombia Cancer Breast Cancer Outcome Unit - BCOU). משך המעקב החציוני עמד על 11.5 שנים.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את המאפיינים הקליניים והפתולוגיים של הגידול בעת האבחנה, ומאפיינים המקושרים למשטר הטיפול בקבוצות גיל שונות; מתחת לגיל 35, 35-39, 40-49, 50-59, 60-69, 70-79 ומעל גיל 80 שנים. הם בחנו את ההשפעה של גיל הנבדקות על שרידות מסויימת לסרטן שד (Breast Cancer Specific Survival - BCSS) ושרידות כוללת (Overall Survival - OS) בריבוד לפי קבוצת גיל וסוג השאת.
תוצאות המחקר הדגימו שונות במאפיינים הקליניים-פתולוגיים ובתבניות הטיפול בקצוות הגילאים. מטופלות מתחת לגיל 35 שנים ובקבוצת גילאי 35-39 שנים הדגימו מאפיינו מחלה חמורים, כגון; ריבוי קולטנים כנגד HER2, היעדר שלושת הסמנים הביולוגיים (Triple Negative), ושלב TNM מתקדם יותר, בשכיחות גבוהה מיתר קבוצות הגיל. בנוסף, נשים אלו עברו כריתת שדיים, כריתת קשריות לימפה אקסילריות וטיפול כימותרפי וקרינתי, בשכיחות גבוהה יותר משאר קבוצות הגיל. לחילופין, נבדקות בגילאי 80 שנים ומעלה התייצגו בשכיחות גבוהה יותר עם סרטן שד רגיש לטיפול הורמונלי ללא קולטנים מסוג HER2 ושלב TNM נמוך יותר באבחנה. בנוסף, הן עברו טיפול ניתוחי, קרינתי וכימותרפי בשכיחות נמוכה יותר. גיל צעיר או מתקדם מהווים גורמי סיכון עצמאיים לפרוגנוזה ירודה יותר, גם לאחר תקנון עבור תת-סוג של השאת, שלב המחלה, מאפייני טיפול ופלישה לכלי דם לימפה (Lymphovascular Invasion - LVI).
מסקנת החוקרים הייתה כי מסקנות אלו יכולות לסייע לצוות המטפל להעריך באופן מדוייק תוצאים ותבניות הישנות ולספק המלצות טיפול מבוססות ראיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
