קיים מחסור חמור ברופאים במדינת ישראל, הזקוקה מדי שנה ל-2,000 רופאים, אך בפועל מכשירה פחות מ-40% מהם. כרופא וכציוני, שמערכת הבריאות בישראל חשובה לו, מציאות בה מרבית הסטודנטים הישראלים לרפואה נאלצים ללמוד בחו"ל וחלקם, כתוצאה מכך, גם נשאר בחו"ל, היא בלתי נסבלת בעיני ופוגעת בחלום הציוני.
חלק מאותם סטודנטים לומד במוסדות אקדמיים מצוינים, אך לצערי חלקם לומד באוניברסיטאות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים להכשרה. החל משנת 2026, בוגריהן של מוסדות אלה לא יוכלו עוד לגשת לבחינות הרישוי בישראל ולשמש כאן כרופאים. התוצאה תהיה דרמטית: ירידה של מעל 300 רופאים חדשים במערכת.
אך בעוד שהפגיעה בבתי החולים במרכז תהיה מינימלית, שכן רוב המתמחים הם בוגרי בתי הספר לרפואה בארץ או בתי הספר לרפואה הטובים בחו"ל, הפגיעה בבתי החולים בפריפריה תהיה משמעותית.
יותר מ-50% מהמתמחים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל באים מאותם בתי ספר לרפואה שבוגריהם לא יוכלו בעתיד לגשת לבחינות, כדוגמת בית החולים ברזילי באשקלון, שבו 67% מהרופאים למדו רפואה בבתי ספר אלה.
המשבר בשנת 2026 צפוי להיות מהחמורים שידעה מערכת הבריאות. על כן, המל"ג חייב לפעול מיידית על מנת להעלות את מספר הרופאים הלומדים בישראל, הן על ידי הרחבת המסגרות הקיימות והן על ידי פתיחת בתי ספר חדשים לרפואה, כפי שהמליצה חטיבת הבריאות של ה-OECD בדו"ח שפורסם במאי השנה.
בית הספר לרפואה שעתיד להיפתח באוניברסיטת רייכמן אינו בא להחליף את בתי הספר הקיימים ואף מתחייב שלא לקחת מהם מרצים, לכן אין שום סיבה לראות בו איום – רק הזדמנות. יתרה מזאת, מדובר בתולדה של שיתוף פעולה נדיר במערכת הבריאות, בין אוניברסיטת רייכמן לבין המוסדות הרפואיים המובילים בישראל: קופת חולים מכבי, חטיבת הקהילה בקופת החולים כללית והמרכזים הרפואיים רבין, שניידר ושיבא.
כל תוספת באוניברסיטאות הקיימות מבורכת, גם פתיחת ביה"ס לרפואה במכון ויצמן ובעתיד גם באוניברסיטת חיפה. אבל החשוב, הערכי והציוני מכל הוא שהחל מהשנה הבאה עשרות ובהמשך מאות סטודנטים לא יצטרכו עוד ללמוד רפואה מחוץ למדינת ישראל
היום מסובסדות האוניברסיטאות הציבוריות, בוגריהן בוחרים בעיקר להתמחות במרכז וחלקם אף מהגר לחו"ל. זו זכותם, כמובן, אך מדוע כספי משלם המיסים הישראלי מושקעים בהכשרת רופאים אלה. נכון יותר, כפי שמוצע על ידי אוניברסיטת רייכמן, שהמלגות יינתנו לסטודנטים שיבחרו לעבוד בפריפריה.
לסיום ובנימה אישית, את כל חיי המקצועיים הקדשתי לרפואה הציבורית במדינת ישראל וגם המקצוע בו בחרתי – פתולוגיה - הוא מקצוע במצוקה. כיום אני מנהל בית חולים ציבורי במדינת ישראל – בית החולים הכללי ב"שיבא". אני סבור כי כל תוספת באוניברסיטאות הקיימות מבורכת, כנ"ל לגבי פתיחת בית ספר לרפואה במכון ויצמן ובעתיד גם באוניברסיטת חיפה. אבל החשוב, הערכי והציוני מכל בעיניי, הוא שהחל מהשנה הבאה עשרות ובהמשך מאות סטודנטים ישראלים לא יצטרכו עוד ללמוד רפואה מחוץ למדינת ישראל. כל מי שמתנגד לכך, מתנגד לבריאותם ורווחתם העתידית של אזרחי ישראל.
פרופ' ארנון אפק, הדיקן המייסד של בית ספר דינה רקנאטי לרפואה שעתיד להיפתח באוניברסיטת רייכמן; המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
