מטופלים עם מלנומה ראשונית בודדת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מלנומות נוספות בהמשך. גידולים שניוניים המאובחנים עד 3 חודשים ולאחר 3 חודשים מהאבחנה הראשונית מכונים סינכרוניים וא-סינכרוניים, בהתאמה. מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology הייתה להשוות את התפלגויות הגידולים ומאפייני הישרדות בין מטופלים עם מלנומה ראשונית שנייה ומטופלים עם מלנומה ראשונית יחידה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי. את המידע לגבי 14,029 מטופלים עם אבחנה של מלנומה ראשונית בין 1970 ו-2004, אספו החוקרים ממאגר נתונים מוסדי.
תוצאות המחקר הראו כי עוקבות הנגעים הסינכרוניים והא-סינכרוניים הציגו שיפור מובהק בסיכויי ההישרדות בהשוואה לעוקבת המטופלים עם נגע ראשוני בודד (p=0.04 ו-p=0.002, בהתאמה). מעבר לכך נמצא כי נגעים ראשוניים בודדים (2.2 ± 2.3 מ״מ) היו עבים יותר באופן מובהק ביחס לנגע הסינכרוני הראשון שהתגלה (2.0 ± 1.7 מ״מ) וביחס לנגע הא-סינכרוני הראשון שהתגלה (1.7 ± 1.3 מ״מ). בנוסף, מצאו החוקרים כי נגעים סינכרוניים היו בעלי הסתברות גבוהה יותר להתאים אנטומית לנגע הראשוני לעומת נגעים א-סינכרוניים (55.7% לעומת 38.2%, p<0.001).
למחקר זה מגבלות מסוימות כיוון שזהו מחקר עם מרכז בודד והמידע הרפואי לגבי עובי ברסלו ומאפיינים היסטופתולוגיים של נגעים שניים ראשונים לא היה שלם. עם זאת, ממצאי המחקר מראים כי למטופלים עם נגע מלנוטי ראשוני שני יש יתרון הישרדותי מובהק ונגעים דקים יותר בהשוואה למטופלים עם מלנומה ראשונית בודדת. התפלגויות הגידולים המדווחות במחקר זה תומכות בתפקיד של בדיקה כלל גופית של העור תוך שימת לב מיוחדת לאזור בגוף בו הופיע הנגע הראשון.
מקור: