דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2021 שפורסם אתמול (ב') מצביע על כך שחלה ב"שנת הקורונה" עלייה ב-8.6% לעומת השנה הקודמת והסתכמה ב-8.1% מכלל התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג).
עוד בעניין דומה
רוב העלייה נובעת מהחלק הציבורי בהוצאה הלאומית. שיעור המימון הציבורי מתקציב המדינה וממס הבריאות, שהיה יציב במשך שנים ארוכות והסתכם ב-4.5%-4.9% מהתמ"ג, עלה בשנת הקורונה הראשונה (2020) ל-5.8% מהתמ"ג, אך ב-2021 ירד מעט, ל-5.5% – ועדיין מדובר בשיעור גבוה יחסית לשנים הקודמות. את העלייה הזאת ניתן לייחס להוצאות המדינה בשנות הקורונה על מבצעי חיסונים, בדיקות קורונה, רכש תרופות, תוספת תקנים ושעות נוספות לצוותים הרפואיים. שיעור המימון הפרטי על בריאות מהתמ"ג עלה ב-2021 ל-2.6%, לעומת 2.5% ב-2020.
עוד עולה מדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: 44% מההוצאה הלאומית לבריאות היתה על מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת, 34% על בתי החולים כולל מחקר בהם, בעוד שעל רופאים פרטיים ההוצאה היתה 5% מהתמ"ג, על רפואת שיניים 7% ועל תרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית. 6% היו הוצאות מינהל.
למרות העלייה בהוצאה הלאומית לבריאות בשנתיים האחרונות, ישראל עדיין בתחתית מדינות OECD מבחינת שיעור ההוצאה מתוך התוצר הלאומי. ב-2021 ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) בישראל היתה 7.8% מהתמ"ג, לעומת 9.5% בממוצע במדינות OECD - הפרש השקול ל-25 מיליארד שקל בשנה בקירוב. לשם השוואה, בארה"ב ההוצאה הלאומית מתוך התמ"ג היתה 17.8% בגרמניה, 12.8% לעומת פולין ואירלנד שההוצאה הזאת אצלן היא הנמוכות ביותר מבין מדינות ה-OECDי– 6.6% ו-6.7% בהתאמה.
בין ההסברים להוצאה הנמוכה על בריאות: יעילות שיא של מערכת הבריאות כפי שהודגמה עם פרוץ מגיפת הקורונה, אבל גם נטען שהיא עקב ייבוש תקציבי מתמשך, שבין השלכותיו סיכון לשחיקת כוח האדם הרפואי, עומסי יתר והתארכות תורים לקבלת שירותים וגם עקב הפער בין מרכז הארץ לפריפריה.
עוד מציין דו"ח הלמ"ס כי גם בתחום ההוצאה השוטפת לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה, ישראל נמצאת בתחתית מדינות OECD, עם הוצאה של 3,441 דולר לנפש ב-2021 – בדומה לליטא, אבל נמוכה ממרבית מדינות OECD. בארה"ב, ההוצאה השוטפת לבריאות הנפש ב-2021 היתה הגבוהה ביותר – 12,318 דולר.
במימון שירותי הבריאות: בישראל אחוז המימון הציבורי היה 67%, לעומת גרמניה, שוודיה ונורבגיה שבהן אחוז המימון הציבורי הוא הגבוה ביותר – 86% מההוצאה השוטפת לבריאות.
כאמור, המימון הפרטי של משקי בית הסתכם ב-32% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות ב-2021. הוא כולל תשלומים ישירים לתרופות ושירותים רפואיים, בכלל זה רופאי שיניים ורופאים פרטיים.
22% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2021 מומנו מגביית מס בריאות ו-45% מומנו מתקציב המדינה, כולל העברות תקציב לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, מימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
