מחקרים קודמים הדגימו את הקשר בין תפקוד מוטורי ותפקודי בחולי טרשת נפוצה. עם זאת, לא נידונה בעבר האפשרות כי פגיעה מוחית כתוצאה מהמחלה עשויה לייצג מצע משותף לשתי התופעות הללו. במחקר שפורסם בכתב העת 'Journal Of Neurology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק האם הקשר בין תפקוד מוטורי וקוגניטיבי בקרב חולי טרשת נפוצה הוא בעל משמעות רבה יותר מאשר נזק מבני בלבד.
עוד בעניין דומה
לצורך המחקר נאספו 81 נבדקים בריאים לביקורת, ו-106 חולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (RRMS), אשר עברו בדיקות 3.0 T MRI עם כימות לנפחים של T2-lesion, T1-lesion ושל מוחות תקינים. בנוסף, בוצעו הערכות תפקודיות Nine-Hole Peg Testי(9-HPT), Timed 25-Foot Walk testי(T25FW) ו-Expanded Disability Status Scale והערכה נוירופסיכולוגית (Brief Repeatable Battery of Neuropsychological Tests). הקשר בין משתנים דמוגרפיים, קליניים, קוגניטיביים ומדידות תפקודיות והדמיתיות (MRI) נותחו באמצעות אנליזות של משתנה יחיד ורגרסיה לינארית היררכית.
מבחני Spatial Recall Test ו-Symbol Digit Modalities Test נקשרו באופן חיובי עם 9-HPTי(p < 0.001) ו-T25FWי(p ≤ 0.035) בחולי RRMS.יPaced Auditory Serial Addition Testי(PASAT) התאים עם 9-HPTי(p ≤ 0.009). 9-HPT ו-T25FW נקשרו באופן מובהק עם נפחי מוח תקינים (p ≤ 0.016) ונפחי T1-lesion ו-T2י(p ≤ 0.009). מודלים של רגרסיה היררכית הצביעו על גיל ונפחי חומר אפור עמוק מנורמלים כמנבאים ל-T25FWי(adjusted-R2 = 0.109). גיל צעיר יותר, נשים ושיעור גבוה יותר של נפחי חומר אפור מנורמלים וציוני PASAT 2″ ניבאו ציוני 9-HPT גבוהים יותר (adjusted-R2 = 0.337).
החוקרים מסכמים כי בחולי RRMS, ירידה במהירות עיבוד מידע ותפקודים ניהוליים עשויים לתרום להפרעה בתפקוד המוטורי של כף היד מעבר להשפעה של הליקוי המבני הקשור למחלה. ממצאים אלו תומכים בכך שיש לשלב בין ההערכה המוטורית והקוגניטיבית במתאר הקליני.
מקור: