חדשות

"תקצוב אחיד" - מנגנון התחשבנות חדש בין כלל בתיה"ח לבין הקופות

סוף לפגמי מנגנון ה"קאפ" הישן - מערכת הבריאות תזכה לתוספת תקציב של 120 מיליון שקל וייושם מנגנון התחשבנות חדש לפיו תקציב בתי החולים יועבר ישירות מקופת המדינה ולא מהקופות

רופאים בבית חולים, צוות רפואי. צילום אילוסטרציה

בתום דיון מרתוני בן כ-17 שעות שקיימה ועדת הבריאות של הכנסת בראשות ח"כ עידית סילמן, אושר ביום חמישי חוק הקאפ החדש שישולב במסגרת חוק ההסדרים. בין החידושים הבולטים שהושגו: מודל תקצוב חודשי קבוע ושקוף לכל בתי החולים שיחליף את מבחני התמיכה והסובסידיות שהיו נהוגות עתה כה.

בהודעה לתקשורת שפרסם דוברות הוועדה נמסר גם סוכם עם האוצר על הוספת 120 מיליון שקל למערכת הבריאות והוסר סעיף בחוק שהציע לאפשר לממשלה לפטר מנהלי בתי חולים במקרה של גירעון. ח"כ סילמן אמרה בתום הדיון: "אנחנו עושים כל מה שניתן כדי לתת עוד אוויר למערכת".

בהקשר להתחשבנות החדשה בין בתי החולים לקופות החולים, סוכם על הסדר חדש למימון בתי החולים ושינוי במבנה ההתחשבנות עם הקופות. כלל בתי חולים – ממשלתיים, של הכללית והעצמאיים – יקבלו תקציב חודשי קבוע במקום מבחני התמיכה שהיו נהוגים עד כה. סכום התקציב החודשי יקבע בכל תחילת שנה לפי פרמטרים קבועים וללא קשר לבעלות. הקריטריונים יקבעו בתקנות שיובאו לאישור הוועדה.

על הוספת 120 מיליון השקלים לתקציב משרד הבריאות נמסר כי 100 מיליון מהם יוקצו לתקצוב נוסף של בתי החולים וזאת בנוסף ל-2.4 מיליארד שקל שכבר נקבעו בתקצוב הקיים לשנת 2021. עוד 20 מיליון שקל יוקצו על פי מתווה שיקבע.

המנגנון הישן והפגום יוחלף

ההחלטה היא בעלת משמעות מהפכנית, וללא ספק בגדר רפורמה. הסדרת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים על שירותי הבריאות – כלומר כל מה שנוגע לאשפוז – מהווה כ-42% מתוך 58.5 מיליארד שקל של סל שירותי הבריאות לשנה הנוכחית. מכאן שרוב הכנסות בתי החולים מגיעות מהקופות וכללי ההתחשבנות ביניהם קריטיים מאחר שהם קובעים כמה מתוך כלל סל הבריאות יישאר בקופות ויושקע בקהילה. ערוץ התקצוב החדש, שעליו סוכם עתה לראשונה, אינו קשור לקופות החולים ויועבר לבתי החולים ישירות מקופת המדינה. המנגנון החדש לחלוקת הכספים לבתי החולים, בשם "תקצוב אחיד", יחליף מנגנון ישן שהיו בו פגמים רבים.

לפיכך החל מהשנה, במקום מבחני התמיכה וסובסידיות "בדיעבד" שניתנו רק אחרי שהגירעון בתקציב בתי החולים נפער, האוצר יקבע סכום כולל חודשי וקבוע שיחולק בין כלל בתי החולים לפי פרמטרים אובייקטיביים, שאינם קשורים כלל לבעלות על בית החולים. המודל החדש מיועד לחזק את הוודאות התקציבית, את השקיפות ואת היעילות בהקצאת המשאבים במערך האשפוז.

יש לציין שכבר ב-1988, ועדה בראשות שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו מצאה כי משרד הבריאות, הבעלים של מחצית ממערך האשפוז בישראל, נוטה להעדיף את בתי החולים שבבעלותו ומוצדקת תלונות בתי החולים האחרים על קיפוחם.

אלא שהוצאות מערכת הבריאות כולה הולכות וגדלות מדי שנה בשל גידולה של אוכלוסיית הזקנים הצורכים יותר שירותי בריאות מהצעירים וגם התייקרויות בתרופות ובטכנולוגיות חדשות שבתי החולים מכניסים לשם הפעלת המחלקות השונות. עקב כך, משרדי האוצר והבריאות נזעקים מדי שנה להזרים עוד כסף לבתי החולים כדי להצילם ולסגור גירעונות. הסיוע להם ניתן בדיעבד ומכונה "מבחני תמיכה". אולם רשמית הכסף בנושא הזה מועבר לבתי החולים בהתאם למשימה ספציפית – ובמקרה הבולט האחרון: עקב ההיערכות והפעלת מחלקות הקורונה. כמו כן כדי לעודד אשפוזי בית, הרחבת המחלקות הפנימיות, הפגיות, פיתוח המלר"דים.

בשיטה הישנה נוצר אי שוויון: האוצר העניק עדיפות כדי לסייע קודם כל לבתי הממשלתיים ורק אחר כך לאלה השייכים ל"כללית" ורק לבסוף לעצמאיים, ביניהם הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה, ושלושה בתי החולים בנצרת. בכל השבעה האחרונים, שיצאו למאבק נגד אפלייתם, אף הושבתה פעילות לא מכבר.

באחרונה תבע משרד האוצר שבכל בית חולים שיחרוג ממסגרת התקציב שנקבע לו יוצב "חשב מלווה" וגם עלתה הצעה לפטר את מנהל המוסד הרפואי עקב החריגה בתקציב. עניין זה, כאמור, בוטל עתה.

נושאים קשורים:  הסכמי הקאפ,  בתי חולים,  תקציב,  קופות חולים,  ח"כ עידית סילמן,  חדשות
תגובות