חדשות

סטודנטיות מהטכניון פיתחו כלי חכם לניבוי סיכון לפרפור פרוזדורים

המנגנון שפותח מסוגל לנבא את סיכוייו של האדם לפתח פרפור פרוזדורים בטווח של חמש שנים באמצעות ניתוח נתונים על המטופל

פרפור פרוזדורים (צילום: אילוסטרציה)

סטודנטיות לתואר שני בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, שני ביטון ושיינה גנדלמן, כתבו אלגוריתם החוזה את סיכוייו של הנדבק לפתח בחמש השנים הבאות פרפור פרוזדורים – הפרעת לב העלולה להוביל לתוצאות קריטיות. המחקר נעשה בהנחייתו של של ד"ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (במ"ר)  ופורסם ב-European Heart Journal – Digital Health.

פרפור פרוזדורים הוא הפרעה בקצב הלב שאינה מסכנת חיים באופן מיידי אך מגבירה משמעותית את הסיכון לשבץ ולמוות. כיום ידוע כי התנהגויות מסוימות כגון אורח חיים יושבני, עישון והשמנת יתר מגבירות את הסיכון לפרפור פרוזדורים, ולכן התרעה על סיכון כזה עשויה לאפשר לאדם לנקוט צעדים מפחיתי סיכון ולהיכנס לשגרת מעקב שתאפשר זיהוי מוקדם של הבעיה.

הסטודנטיות אימנו מערכת של למידה עמוקה (רשת נוירונים רבודה) באמצעות יותר ממיליון רישומי אק"ג של יותר מ-400 אלף מטופלים, וכך יצרו מנגנון לניבוי  סיכוייו של האדם לפתח פרפור פרוזדורים בטווח של חמש שנים. לאחר מכן הן שילבו בין רשת הנוירונים העמוקה לבין מידע קליני על המטופל. מודל זה הצליח לחזות נכונה את הסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים ב-60% מהמקרים, תוך שמירה על שיעור ספציפיות גבוה של 95% (כלומר רק 5% מהאנשים שזוהו כאנשים בסיכון לא פיתחו את המחלה).

לדברי ד"ר בהר, "אין בכוונתנו להחליף את הרופא האנושי, אבל ברצוננו לתת בידיו כלים טובים יותר שיתמכו בו בקבלת ההחלטות. כלים חישוביים מתקדמים יודעים לעבד נתונים באופן יעיל ומדויק יותר מכל אדם, ולמידה עמוקה מאפשרת זיהוי של דפוסים שלא היו ידועים לנו. במהלך ההיסטוריה התקדמו הרופאים ממדידת דופק ידנית לסטטוסקופ וממנו לאק"ג, ואנחנו מאמינים שניתוח אק"ג על סמך למידת מכונה הוא צעד חשוב נוסף שיפר משמעותית את איכות האבחון והמניעה".

לדברי החוקרים, כיוון שאק"ג היא בדיקה שגרתית וזולה יחסית, אפשר לשלב את מודל למידת המכונה בפרקטיקה הקלינית וכך לשפר את ניהול שירותי הבריאות. גישה למערכי נתונים נוספים תאפשר לאלגוריתם להשתפר בהדרגה ככלי לחיזוי סיכון. יתר על כן, אפשר להתאים את המודל לניבוי מחלות אחרות של לב וכלי דם.

המחקר נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה ומ-Universidade Federal de Minas Gerais בברזיל.

נושאים קשורים:  פרפור פרוזדורים,  מחקר ישראלי,  הטכניון,  חדשות,  ד"ר יואכים בהר,  בינה מלאכותית
תגובות
אנונימי/ת
08.10.2021, 12:55

שורה שלישית צריך להיות הנבדק ולא הנדבק, COVID 19 וכו\' אבל בכל זאת... שבת שלום

אנונימי/ת
08.10.2021, 12:56

פנטסטי!