ל"קבינט הקורונה" בממשלה יוצגו הערב (א') שתי הצעות לאסטרטגיית פעולה דחופה נוכח העלייה העקבית במספר מאומתי הקורונה היומיים שנרשמה בשבוע האחרון והחשש מפני התגברות ההתפרצות על כל השלכותיה. ההצעה האחת היא להחמיר בהגבלות התקפות כיום, בכלל זה בכל הנוגע לצמצום התקהלויות, הגברת האכיפה של חובת בידודי המאומתים והחולים וגם הידוק הפיקוח והרחבת הבדיקות המהירות בעת כניסת נוסעים לישראל, בעיקר דרך נתב"ג.
עוד בעניין דומה
גישה אחרת שתידון בקבינט היא להמתין מספר ימים לפני שההגבלות יורחבו אבל בינתיים לפעול בעיקר להרחבת שיעור ההתחסנות בקרב בני 15-12 מאחר שקבוצת גיל זאת סומנה כמקור עיקרי להתחדשות התפשטות נגיף הקורונה בישראל. יחד עם זאת, לצד הזינוק במספר המאומתים מספר החולים המאושפזים בבתי החולים במצב קשה איננו גבוה ונותר יציב לאורך כל השבוע האחרון.
קיימת מחלוקת בין המומחים אם בעת הזאת לחייב עטיית מסיכות גם במרחב הפתוח ובאילו תנאים. הצעה אחרת היא: לחייב בדיקות קורונה ללא מחוסנים בכניסה לפעילויות שונות.
שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר בראיון לערוץ 12 כי נראה ש"בעת הזו הממשלה תסתפק בהחלטות שכבר התקבלו וכרגע לא צפויות הגבלות משמעותיות נוספות. ננקוט צעדים בהתאם למצב. הם ננקטים עתה כדי שלא נצטרך בעתיד צעדים קשים יותר שיטילו הגבלות אמיתיות על החיים בארץ".
השר וצוות המומחים במשרדו תובעים "יישום מהיר מאוד של אכיפת הבידודים. השר ציין כי "במשך שנה וחצי, לאורך כל תקופת הקורונה, זה היה עקב אכילס של כל הסיפור. נרצה שכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר יתגייסו כדי שנוכל לאכוף את נושא המבודדים באופן אקטיבי". הכוונה להפעיל לצורך כך יותר פקחים ושוטרים.
כמו כן תדון הצעה איזו סנקציה תוטל על מי שיצא מישראל ללא אישור ועדת חריגים למדינה הנכללת ברשימת המדינות האסורות עקב מצב התחלואה בהן. "מי שלא יציג אישור כזה, לא יורשה לעלות למטוס", הבהיר השר. על חזרה לישראל ממדינה אסורה והימנעות מחובת בידוד יוטל קנס כבד - 5,000 שקל.
הבוקר גם דווח כי שרת הפנים איילת שקד תציע בדיון להטיל על מפירי חובת בידוד, בנוסף לקנס, איסור יציאה מהארץ לחו"ל למשך שנה. עדיין לא ברור אם קיימת היתכנות משפטית לענישה כזאת.
לקראת הדיון מתפרסמים הבוקר בכלי התקשורת השונים מאמרי דעה ופרשנות שבהם מודגשת "הפאניקה מגל קורונה חדש מיותרת והיא תקשה על הטיפול בהתפרצות המחודשת", כפי שניסח זאת עמוס הראל ב"הארץ". לכן, הדגיש, כי "נוכח העלייה בתחלואה, המהלך המתבקש, לדעת חלק ניכר מהמומחים, הוא עידוד הציבור לחסן בני 15-12 אלא שמהלך זה מתנהל בעצלתיים עקב חששות לגיטימיות של ההורים והירידה בתחושת הסיכון והדחיפות שנשקפת מהמחלה. זה הרבה יותר חשוב מהחזרת 'משטרת המסיכות' בשטח פתוח, שבעקבותיה עלולות לבוא גזירות קיצוניות נוספות".
רן רזניק ב"ישראל היום" הביע חשש ש"ישראל תאבד את ההישגים המצוינים במאבק בקורונה" וקבע: "אנו נמצאים בהתפרצות מחודשת, מואצת ומסוכנת של הנגיף ולכן כדי שלא נגיע לגל רביעי, על הממשלה לעבור מדיבורים למעשים".
שרית רוזנבלום ב"ידיעות אחרונות" תובעת מ"קבינט הקורונה לקבל החלטות קשות מאחר שהתחלואה עתה מפושטת כל כך שחובת השימוש במסיכות בחללים סגורים (שנכנסה לתוקף מחדש ביום ו') כבר איננה מספיקה".
על פי אחד המודלים של ד"ר עמית הופרט ממכון גרטנר ופרופ' ניר גביש מהטכניון, שיוצגו לפני השרים, "שיא החולים הקשים עלול להגיע בחורף, אך סביר שלא יחצה את סף הספיקה של בתי החולים. ללא מאמץ עכשווי לבלימת גל התחלואה הנוכחי, צפויים במצטבר עוד 1,400 נפטרים וצפויה גם הדבקה ותחלואה משמעותית בקרב מחוסנים", כפי שצוין בדיווח של מיטל יסעור בית-אור ב"ישראל היום".
לפי נתוני משרד הבריאות מסוף השבוע, מבצע חיסוני בני 15-12 מתקדם באופן איטי משמעותית לעומת מבצע חיסוני המבוגרים שהחל בדצמבר האחרון. עד כה רק כ-4,000 בני 12 התחסנו בעוד שבקרב בני 15-13 חוסנו כבר כ-38 אלף – ובסך הכל קרוב ל-50 אלף לפי הערכת ארבע קופות החולים. עם זאת, בקרב בני 29-20, שיעור האנשים שטרם התחסנו כ-23% - כלומר כ-200 אלף. בסך הול בכל קבוצות הגיל, על פי משרד הבריאות, מעל 300 אלף איש לא התחסנו.
בסוף השבוע אמר הממונה על המאבק במגיפה, פרופ' נחמן אש, שהוא מעריך שלא נהיה בגל רביעי אבל יש פוטנציאל שהתחלואה תתרחב. בראיון ל"כאן רשת ב'" אמר פרופ' אש כי הוא מקווה שהתחלואה בשיא לא תהיה כמו בגלים הקודמים". עוד אמר כי משרד הבריאות פועל להביא לארץ עוד מנות חיסון "ואם המאמץ לא יצלח, מלאי החיסונים הקיים עתה בישראל יספיק עד סוף יולי ולכן ראוי שבני 15-12 בעיקר יתחסנו וכמה שיותר מהר". המלאי הבא של חיסונים שעל ישראל לקבל, בהתאם להסכם עם "פייזר", אמור להגיע לארץ רק בספטמבר.
בסוף השבוע גם דיווח "כלכליסט" כי בנקאים בכירים, מנהלים, אנשי שוק ההון ואנשי עסקים נוספים חגגו במסיבה של האלפיון העליון ברמת השרון ויותר מ-30 מהם נמצאו לאחר מכן חיוביים לנגיף ועשרות נשלחו לבידוד. ככל הידוע, חלק ניכר מהם היו מחוסנים, חלקם אף פיתחו תסמינים. נראה שאחדים ממשתתפי אותו אירוע חברתי חזרו לארץ מלונדון ושם נדבקו בווריאנט דלתא ההודי.
ביום ה' פרסם משרד הבריאות "תזכיר חוק להערות הציבור" המבקש להסדיר את הזכאות לדמי בידוד: הורים שילדיהם עד גיל 16 בבידוד ייהנו מדמי בידוד מלאים ואילו לא מחוסנים שבחרו לא להתחסן, ללא סיבה רפואית, רק מחצית מדמי הבידוד. עובד שנשלח לחו"ל על ידי מעסיקו והתחייב בבידוד, המדינה לא תשתתף בדמי הבידוד שלו.
עוד ביולי 2020 פסק בית המשפט העליון כי "חובת בידוד איננה מחלה ולכן לא ניתן לזקוף את ימי ההיעדרות מהעבודה בגין הבידוד על חשבון ימי המחלה". בעקבות זאת, העבירה הממשלה הקודמת חקיקה הקובעת כי מי שנעדר מן העבודה בגלל חובת הבידוד יוכל לזקוף זאת על חשבון ימי המחלה שלו. המדינה תשפה את המעסיק בשיעורים שונים: לעסק קטן עד 20 עובדים – שיפוי של 75%, ולעסק מעל 20 עובדים - שיפוי של 50%. הערות הציבור לתזכיר צריכות להתקבל בתוך תשעת הימים הבאים. הערכת האוצר שעלות החוק כ-150 מיליון שקל בשנה הקרובה.