18.2% מעובדי הבריאות פונים לרשתות החברתיות ככלי עיקרי לחיפוש מידע בריאותי, זאת על אף העובדה שרק 2% מהם חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין, כך עלה במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם ב-Journal of Medical Internet Research.
עוד בעניין דומה
פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, מבית הספר לבריאות הציבור וראש מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר מסרה: "בהשוואה לציבור הרחב, אנשי מקצועות הבריאות ציינו שמאמרים אקדמיים הם מקורות המידע הבריאותי האמינים ביותר בעיניהם, אך נמצא כי הם גם ממשיכים לחפש מידע ברשתות החברתיות למרות שהם תופשים את המידע שבהן כלא אמין.
"כיום", הוסיפה פרופ' גסר-אדלבורג, "בעידן המדיה החדשה, הציבור הרחב וגם עובדי הבריאות מחפשים מידע בנושאי בריאות ורפואה ברשת, זאת בעוד שבעבר הציבור הרחב נהג להסתמך באופן ניכר - באין מקורות מידע אחרים - על המידע בנושאי בריאות שהועבר לו על ידי ארגוני הבריאות ומקורות המידע הרשמיים. הדבר מאפשר לציבור הרחב להיות גורם אקטיבי בשמירת בריאותו ולניהול צורכי הבריאות היומיומיים של. מחקרים רבים אכן הראו שיש לכך השפעה חיובית על התנהגות בריאותית בפועל.
"אלא שהצד הפחות חיובי נובע מכך שמידע בריאותי המבוסס על רשת חברתית עלול להכיל מידע שגוי ומוטעה, שעלול להשפיע לרעה על התנהגות הבריאות של אנשים".
המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב 979 משתתפים, מהם 363 עובדי בריאות ו-616 אנשים מהציבור הרחב. פרופ' גסר-אדלסבורג, עם הדוקטורנטיות נור עבד אלהאדי שחברי, ריקי כהן, רנא חג'אזי, יעל בירמן, אדווה מיר-חלבי וגלית פז-יעקובוביץ, בדקו כיצד עובדי בריאות והציבור הרחב מחפשים, קוראים ומבינים מידע בראותי. כן ניסו עורכי הסקר להעריך את הקריטריונים שעל פיהם כתבות עיתונאיות בנושאי בריאות נחשבות לאיכותיות ולאמינות בעיניהם.
כך עלה שכ-18% מקרב עובדי הבריאות - רופאים, אחיות, דיאטניות, חוקרים ועוד שהשתתפו בסקר - משתמשים ברשתות החברתיות כמקור הראשון שלהם למציאת מידע בריאותי בעוד שבקרב הציבור הרחב, כ-38% משתמשים ברשתות כמקור המידע העיקרי למידע בריאותי.
זאת כאמור למרות שרק 2% מעובדי הבריאות ורק 8% מהציבור הרחב חושבים שהמידע ברשתות החברתיות אמין.
כאשר נבדקו הקריטריונים לפיהם דירגו משתתפי הסקר את איכות הכתבות בנושאי בריאות, נמצא כי הן עובדי הבריאות והן הציבור הרחב מעניקים את עיקר החשיבות לקריטריונים הבאים: הצגת תופעות לוואי של ההתערבות הרפואית, "טון" מדעי יותר משיווקי, הצגת חלופות להתערבות רפואית, התבססות על מספר מאמרים אקדמיים והצגת פרטים על המחקר עליו הכתבה מתבססת.
חשוב לציין, הדגישו עורכות המחקר, שגם עובדי הבריאות וגם הציבור דירגו את סוגיית ניגודי העניינים המוצגת בכתבה רק במקום האחרון ברשימת הקריטריונים.
עוד נמצא כי למרות שרוב עובדי הבריאות מתעמקים בכתבות בנושאי בריאות, כש-65% אמרו שהם קוראים את כל הכתבה. יש עדיין אחוז לא מבוטל, כ-27%, שענו שהם קוראים רק את הכותרת וכותרת המשנה. השאר קוראים רק את הכותרת או רק את הכותרת והפיסקה האחרונה.
הציבור הרחב, במקרה הזה, איננו שונה בהרבה מעובדי הבריאות: כ-62% קוראים את כל הכתבה ו-28% קוראים רק את הכותרת וכותרת המשנה.
עוד עלה מהסקר שכ-58% מעובדי הבריאות ענו כי ישנו במידה רבה או אף רבה מאוד את התנהגותם במידה שייתקלו במדיה כלשהי במידע בריאותי הנראה להם חשוב וכ-36% אמרו כי ישנו את התנהגותם במידה בינונית.
בקרב הציבור הרחב המספרים היו דומים, כש-53% אמרו שישנו במידה רבה או אף רבה מאוד את התנהגותם וכ-35% אמרו שישנו את התנהגותם במידה בינונית.
בסיכום ציינו עורכות המחקר: "בעידן המדיה החדשה שבה המידע זמין לכל, איכות כתבות הבריאות היא בעלת חשיבות קריטית. לכן, חשוב ואף מומלץ ליישם קריטריונים אחידים, כדוגמת אלה שנמצאו במחקר הזה, בכתיבת כתבות בנושאי בריאות, אם על ידי עיתונאים מקצועיים ואנשי בריאות או אזרחים מהשורה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
