משרד הבריאות פרסם בשבוע שעבר נוהל חדש שנועד להקל על זיהוי מקרים שבהם נעשה שימוש ב"סם האונס" לצורך תקיפה מינית. הנוהל הופץ למנהלי בתי החולים וראשי האגפים בקופות החולים. הוא מגדיר לראשונה הנחיות ברורות ומחייבות לביצוע הבדיקות לאיתור השימוש בסם אצל נשים שהתלוננו על תקיפה מינית תחת השפעת חומרי טשטוש. דיווח ראשון על כך פורסם אמש ב"הארץ".
עוד בעניין דומה
עד כה זיהוי השימוש בסם, ששרידיו בגוף נעלמים בתוך פחות מ-12 שעות, היה תלוי בשיקול הדעת והיוזמה של הצוותים הרפואיים.
בנוהל החדש הודגש: "שרידי סמי האונס נעלמים מנוזלי הגוף בטווח שבין שמונה לעשר שעות כשמדובר ב-GBL, ועד יממה או שתיים במקרים של קטמין או פלוניטרזפם. באחרונה הגיעו דיווחים על ריבוי מקרים של קורבנות תקיפה מינית שייתכן שנחשפו לסם האונס, אך בגופן של המתלוננות לא נמצאו שרידי החומר. עובדה זו מקשה על המשך הטיפול מההיבט הקליני והראייתי משפטי".
בהיעדר נוהל מסודר, ההחלטה למשל אם ליטול דגימת שתן לזיהוי עקבות סם אונס היתה נתונה לשיקול דעת נקודתי של הגורם הרפואי המטפל. במקרים שבהם נלקחה דגימת השתן בטווח השעות הקרובות, היא לא הוקפאה והיתה לכן חסרת תועלת עד שהגיעה למעבדה. הנוהל החדש מנחה לבצע הקפאה של הדגימות שנלקחו באופן מיידי.
הנוהל החדש קובע כי על הגורם הרפואי המטפל ליטול דגימות דם ושתן בכל מקרה של חשש לתקיפה מינית שבה מעורבים אלכוהול או חומר מטשטש. כאשר יש חשד לתקיפה מינית שבה הקורבן חש משותק וחסר יכולת להגיב, יש ליטול דגימות באופן מיידי.
בסמי האונס חומרים בעלי אפקט מרדים או משרה שינה - קטמין, GBL ו-GHB, לצד פלוניטרזפם וניטראזפאם המאטים את פעילות המוח ומערכת העצבים המרכזית.
הנוהל גם מגדיר שמשרד הבריאות יישא בעלויות שליחת הדגימות הקפואות למעבדה היחידה בישראל המבצעת בדיקה מסוג זה, במרכז הרפואי שיבא.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
