המחקר נערך באוניברסיטת ניוקאסל באנגליה, וכלל אחד עשר משתתפים בגילאי 35-65 שאובחנו כחולים בסוכרת פחות מארבע שנים קודם לכן, לא טופלו באינסולין ולא סבלו מפגיעה בתפקוד הכבדי או הכלייתי.
עוד בעניין דומה
המשתתפים טופלו באמצעות דיאטה של 600 קלוריות ביום (שכללה משקה פורמולה בתוספת ירקות טריים ללא עמילן בלבד) במשך שמונה שבועות. לאחר מכן חזרו לתזונה רגילה (לאחר שהודרכו לגבי הרגלי אכילה בריאים).
דיאטה (אילוסטרציה)
רמת הגלוקוז הממוצעת בפלסמה ירדה מ-9.2±0.4 ל-5.9±0.4 (mmol/L) תוך שבוע מתחילת הדיאטה, ונשארה יציבה במשך שבעת השבועות הבאים. 12 שבועות לאחר הפסקת הדיאטה היתה רמת הגלוקוז הממוצעת בפלסמה 6.1±0/2. שינויים דומים נצפו בערכי HbA1C (לפני הטיפול 7.4±0.3%, לאחר שמונה שבועות של דיאטה 6.0±0.2%, ולאחר 12 שבועות מהפסקת הדיאטה 6.2±0.1%).
כמו כן נראו ירידה -BMI, ברמת האינסולין בפלסמה, בתפוקת הגלוקוז בכבד, ברגישות הכבד לאינסולין (שנמדדה ע"פ תגובה לעירוי אינסולין), ובתכולת triacylglycerol בכבד ובלבלב שנמדדה באמצעות MRI. נמצאה עליה הדרגתית לאורך תקופת הטיפול בתגובתם של תאי בטא לגלוקוז (שנמדדה באמצעות הפרשת אינסולין בתגובה לעליית ריכוז הגלוקוז בפלסמה).
לא נמצא שינוי ברגישות פריפרית לאינסולין. 12 שבועות לאחר הפסקת הדיאטה בוצעה העמסת סוכר, בה נמצאו תוצאות תקינות בשבעה מן המשתתפים, ותוצאה גבוהה (המתאימה לאבחנת סוכרת) בשלושה מן המשתתפים (באחת המשתתפות לא ניתן היה לחזור על הבדיקה). החוקרים מציינים כי הסיבה למיעוט המשתתפים במחקר היא ההיקף הנרחב של הנתונים שנאספו לגבי כל משתתף.
החוקרים אמרו לרשת BBC כי מטרת המחקר היתה להראות כי ירידה משמעותית במשקל, לא בהכרח באמצעות ניתוח בריאטרי, תביא לשיפור בטיפול בסוכרת, אך לא מדובר בהכרח בירידה במשקל באמצעות דיאטה קיצונית כדוגמת זו שבוצעה במחקר זה. כמו כן מסרו כי המחקר מדגים כי סוכרת מסוג 2 ניתנת לריפוי, ואינה בהכרח מחלה כרונית, אם כי מדובר בטיפול הדורש מאמץ ניכר של המטופל עצמו.
ערכה: דר' ורד פרכטר
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
