בפקולטה לכימיה בטכניון בחיפה, בהנחייתם של המשנה לדיקן הפקולטה לרפואה פרופסור מיכאל אבירם וראש המעבדה לכימיה ביו-אורגנית פרופסור זאב גרוס, מפתחים נוגדי חמצון שעשויים להוות בסיס לתרופות חדשות לטרשת עורקים.
עוד בעניין דומה
עבודת המחקר, שמבצעת הדוקטורנטית עדי הבר, זכתה בפרס ע"ש מיכאל חורב למצוינות בכימיה תרופתית ופיתוח תרופות.
הטכניון מסר היום (יום ב') כי על הפרס החליטה הסקציה לכימיה תרופתית של החברה הישראלית לכימיה.
המחקר מבוצע משלב המעבדה הכימית ועד לניסויים הקדם-קליניים. כתב העת Highlights in Chemical Science דיווח עליו. הודגש כי המחקר הישראלי עוסק בתפקידם של נוגדי חמצון קטליטיים במניעת נזקים עורקיים המובילים למחלות לב וכלי דם.
נוגדי חמצון חדשים שהוכנו במעבדה, בשם קורולים, כך הראה המחקר, יכולים למנוע תהליכים המעורבים בהתפתחות טרשת עורקים. ייחודם מתבטא בזיקה גדולה של הקורולים לשני נשאי הכולסטרול העיקריים: LDL, ו-HDL . קישור זה מגן על LDL ו-HDL מפני צורוני חמצן פעילים (רדיקלים חופשיים). נזקים חמצוניים לנשאי הכולסטרול, מעורבים בהתפתחות הנגע הטרשתי המוביל לסתימת העורקים. הבעיה הרפואית גוברת עם הגיל והחשיפה לגורמי סיכון. החוקרים העריכו שקישור הקורול ל-LDL ו-HDL יגן עליהם מפני חמצון בדופן העורק, שבו קיים עודף גדול של חומרים מחמצנים ונוצרת "עקה חמצונית".
מנגנון הפעולה של החומרים שפותחו במעבדת פרופסור זאב גרוס שונה מהותית מנוגדי חמצון תזונתיים המרכיבים הפעילים במיץ רימונים, יין אדום ואנטי-אוקסידאנטים טבעיים אחרים. האחרונים עוברים חמצון בעצמם כדי להגן על מרכיבים חיוניים יותר. מולקולת הקורול מפרקת אלפי צורוני חמצן וחנקן פעילים לחומרים בלתי מזיקים מבלי שבעצמה תיפגע.
המחקר הוכיח שטיפול בנשאי הכולסטרול עם הקורול מונע את הפעילות המזיקה של LDL ושומר על מגוון תכונותיו המועילות של ה- HDL. העיכוב בהתפתחות טרשת עורקים הומחש בניסוי בעכברי מעבדה עם קורול.
ד"ר קלאוס ג'ייקוב מאוניברסיטת Saarland בגרמניה חלק שבחים לתוצאות המחקר בציינו כי הממצאים חשובים ותהיה להם השפעה גדולה על תכנון תרופות נוגדות חמצון בעתיד ובדרך לפיתוח הדור הבא של נוגדי חמצון רב תכליתיים לטיפול במחלות קרדיו-וסקולאריות.